בחנוכה, בכ"ו בכסלו תרמ"ה, 1 בדצמבר 1884 (נר שני של חנוכה) עלו על הקרקע הביל"ויים צבי הורביץ ושלמה זלמן צוקרמן. הם הדליקו על גבעת המ ושבה שתי מדורות כנגד שני נרות חנוכה. במשך השבועות         הבאים עלו גם שאר החברים: בנימין פוקס, דב ליבוביץ, יוסף ליס, יעקב שלמה חזנוב, יעקב מוהילבסקי, מנחם מנדל מוהילבסקי ואליהו סברדלוב. על הגבעה מצאו המייסדים את צריף העץ שבנה עבורם פטרונם יחיאל מיכל פינס. ברשותם היו רק חמור, רובה, תשעה מעדרים ומזומנים - 410 פרנק. בשנה הראשונה הם החליטו  

לנטוע גפנים וקראו לכרמים על שם משה מונטפיורי ורעייתו: "משה" ו"יהודית". בעקבות קשיים במקום, עלה הרעיון לפזר את הבילויים במושבות. פטרונם רבי יחיאל מיכל פינס הגן עליהם. חובבי ציון נרתמו לעזרתם.      

כעבור שנה רכשו מחרשות וסוסים והחלו לגדל חיטה.